דן, אין מילים לתאר את גודל האובדן והכאב שאני חווה בחסרונך. אנחנו אחים מגיל 5. עברנו מסלול חיים דומה ולכל אורכו היינו שם אחד בשביל השני. בזמנים הטובים ואלו פחות, בשמחים ובעצובים בילדות, בטניס, בצבא, בקריירה ובמשפחה. בשני הימים החשובים והמרגשים בחיינו בילינו את כל היום ביחד, החתונה שלך וזו שלי. ביום החתונה שלך, סרוגו ואני אספנו אותך ובילינו יום קסום יחד. כשישבנו בעין הוד לצהרים אני זוכר כמה היית מאושר. אהבת את סשה יותר מכל דבר בעולם ולאחר זמן זניח של 18 שנה של חיזורים, הגעת ליום בו אתה אשכרה עומד לצידה מתחת לחופה. אני הסתכלתי עלייך מהצד והייתי כל כך גאה שיש לי חבר כל כך קרוב כמוך. מערכת היחסים שלך עם סשה, על אף שהייתה החשובה והמשמעותית בחייך, לא הייתה הפסגה היחידה שכבשת. לכל אורך חייך מה שאפיין אותך יותר מהכל היא הנחישות, ההתמדה והאי יכולת או רצון שלך להתפשרות. כל שעשית עשית טוב ביותר. בטניס היית אלוף הארץ ושחקן גדול. בצבא עשית מעשה הירואי וחתמת על ספורטאי מצטיין בכדי ללכת, איך לא, לסיירת אגוז המובחרת. תמיד חלמת על וול סטריט, להיות במגרש של הגדולים וכמובן שלמדת על מלגה מלאה בבראון ואז המשכת לתפקיד בכיר בוול סטריט שם התקדמת כמו מטאור. ולבסוף, הדבר שהיה הכי חשוב לך, הקמת משפחה מדהימה עם סשה ובנית לעצמך חיים לתפארת עם עומרי ומיקה המקסימים. אני יכול היום לומר בביטחון מלא שמה שאפיין את חייך הוא שהגשמת כל חלום, כבשת כל פסגה ובעיקר חשוב מכל היית מאוד מאושר וזו הנחמה היחידה שלי בטרגדיה הזו שפקדה אותנו המשפחה והחברים.

על המגרש בעבר היינו יריבים מרים אבל תמיד בסוף המשחק היינו חוזרים להיות אחים בין רגע. היית נשכב על הגדר בשבילי ואני כנל. אתה גם לימדת אותי ואת כולנו שכדי להיות מוצלח לא צריך להיות דורסני. תמיד שמרת על חמלה, טוב לב ונאמנות עיוורת לאנשים הקרובים אלייך. היית נטול מניירות תמיד ושמרת על צניעות ושלווה פנימית ראויה להערכה.

אני אוהב אותך מאוד דן, ממש כמו אח. אני אומנם נפרד ממך כאן אבל אתה תמיד תתפוס מקום רחב אצלי בלב. איש גדול עם נשמה ענקית, ובעיקר חבר אמת. יהיה זכרך ברוך.